בשנות השישים של המאה הקודמת החלה לפעול המכללה כמוסד ציבורי להשכלה.
תחילה במבנה טרומי, צנוע ודל מראה, אשר שימש ללימודים על תיכוניים, לימודי ערב בעיקר.
בהמשך פרסה אוניברסיטת בר-אילן את חסותה האקדמית על מכללת עמק הירדן ובהדרגה החלו למודים לתואר ראשון.
לימים החלה היפרדות הדרגתית מאוניברסיטת האם "בר אילן" ויצאו לדרך מספר מסלולים עצמאיים שבסופם מוענק תואר של המכללה העצמאית.
גם שמה של המכללה הוסב מהמכללה האקדמית עמק הירדן, למכללה האקדמית כנרת.
ההתפתחות האקדמית של המכללה לוותה בהתפתחות פיסית של הקמפוס, ולאחר המבנה הטרומי הראשון, החל להבנות הבניין ע"ש אלפרין.
חנוכת בניין אלפרין הייתה ב-1974 , תחילה נבנו שתי קומות ולאחר שש עשרה שנים נוספה הקומה השלישית.
עשרים וארבע שנים תחלופנה עד לחנוכת מבנה נוסף ב- 1998, שבנייתו התאפשרה הודות לגופים רבים שחברו יחדיו וסייעו בהקמת המבנה המפואר בניין טריגובוף, ע"ש הארי טריגובוף.
המבנה הבא בתור הוא בניין הספריה ע"ש רוברט ויידל סקלאר.
שתים עשרה שנים נוספות חלפו עד לחנוכתה של ספרייה יפהפיה, רחבת מימדים, מעודכנת וחדשנית, כיאה למוסד אקדמי.
וכבר ניצב לו הכן בניין חדש בית אחי ע"ש אחי רכוב, שבקרוב יפתח שעריו, ויבואו בו תלמידי המכללה.
ועוד היד נטויה, ומעבר לכביש כבר רוחשות תכניות נוספות.
התמונות המוצגות מתעדות את ההתפתחות הפיזית של המכללה על מבניה (לא כולל קרוואנים), ואינן מייצגות את ההתפתחות האקדמית של המקום.
מתוך מאות תמונות שנאספו באלבומים במשך עשרות שנים נבחרה תצוגה מצומצמת המאפשרת מעט נוסטלגיה, אליה נוספו תמונות עדכניות מהבנייה המאפיינת את השנים האחרונות.
מן הקירות ניבטים פנים של אנשים רבים, חלקם כבר לא עימנו וזאת ההזדמנות לזכור ולהזכיר.
